לפעמים, יפה זה טעים
כשאנחנו קונים מנת פלאפל, טעימה ככל שתהיה, אנחנו לא מצפים מכדורי הפלאפל לאסטתיקה מיוחדת, אלא בעיקר לטעם טוב, אבל כשאנחנו יושבים במסעדה, או מתארחים באירוע חגיגי, קיימת ציפייה מסויימת באשר לאופן הגשת המנות ועיצובן. בבסיס אמנות הגשת המזון, עומדת התפיסה שכל מה שקשור באוכל, מערב כמעט את כל החושים – טעם, ריח, מישוש (לעתים) וכמובן ראייה ועל כן מקדישים מומחים זמן רב לשאלה כיצד ייראו מנות המוגשות לסועדים.
חשיבות מיוחדת נודעת לאופן הגשתן של מנות במסעדות וישנן כאלה בהן האורחים מתענגים לא פחות על מראה המנה, מאשר על טעמה ואף מבלים זמן ניכר בהתפעלות ממנה, לפני שממשיכים למלאכת האכילה עצמה. לשפים רבים, מדובר בהישג המקביל כמעט לשבחים שהם מקבלים על טעמן של המנות והמדובר במטבחים צרפתים, אמריקאים, ישראלים ואירופאים.
האסטיקה של האוכל באה לידי ביטוי – לא רק באופן בו הוא מונח על הצלחת, אלא גם בצלחת עצמה, או בקערה ושאר כלי האוכל, המגשים, הכוסות והספלים ואפילו המזנונים, או העגלות עליהם הכל מונח ומוצג. צורת הכלים, צבעם (הרוב המוחץ של השפים בכל העולם מעדיף כלי הגשה בצבע לבן, המעניקים מסגרת נקייה ל"תמונה" שהם יוצרים ומדגישים את המזון המונח עליהם), גודלם ביחס למנות וגודל השולחנות והעגלות ביחס לכלי ההגשה – כל אלה נלקחים בחשבון הרבה לפני הכנת המזון.
כל תכנית לימודים וסדנאות בישול למיניהם מתחום המזון, המלונאות, המסעדנות, הקייטרינג הבישול והאפייה, כוללת תכנים הנוגעים לעיצוב מנות והגשתן וישנם קורסים שלמים המלמדים אך ורק תחום ספציפי זה. זה אולי נכון ש"בבטן הכל מתערבב", אבל מול העיניים המצב שונה לחלוטין ולא אחת העידו סועדים על כך שמראה המזון הפך אותו לטעים, עוד לפני שאכלו ממנו.
|
מאמרים